אתה יצרת עולמך מקדם, כלית מלאכתך ביום השביעי, בחרת בישראל עמך מכל עם, זרע ישורון רצית מכל לשון, ותגישם לפני חורב ותקרבם באהבה סביבות הר סיני, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
ותתן לנו יי אלהינו באהבה שבתות למנוחה וראשי חודשים לכפרה, את יום המנוח הזה את יום ראש החדש הזה להקריב בו קרבנות שני מוספים, ככתוב בתורתך
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. [שמות לא]
ונאמר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ. [במדבר כח]
הזכרנו לפניך מוסף שבת ועוד נזכיר לפניך מוסף ראש חודש
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיְיָ פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם. וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד. וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיְיָ. וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיְיָ עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ. [במדבר כח]
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. [במדבר י]
ונעשה לפניך את חובתנו תמידי יום וקרבנות שני מוספים.
אלהינו ואלהי אבותינו גלה מלכותך, מלוך על עמך ישראל במהרה, הופע והנשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו יי אלהינו לציון עירך ברנה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ויאמרו מעשיך יי אלהי ישראל מלך - ומלכותו בכל משלה.
אנא אלהינו יעלה ויבוא יגיע יראה ירצה ישמע יזכר יפקד זכרוננו פקדוננו זכרון עמך עירך ארצך היכלך מקדשך מעונך זבולך עדתך נווך פליטתך לפניך לטובה ולרחמים ביום המנוח הזה ביום ראש החדש הזה, זכרנו בו לטובה יי אלהינו, פקדנו בו לברכה ולרחמים מלכנו, חוסה אתה יי אלהינו, הגן והרוח הצל וחמול ורחם עלינו והושיענו וחנינו וענינו והרוח לנו מצרותינו כי אליך עינינו כי אל חנון ורחום אתה לבדך נקראת, ויהי יום המנוח הזה ויום ראש החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחילה וראש לישועתינו.
והשיאנו יי אלהינו את ברכת שבתותיך ומועדיך לשלום כאשר אמרת ורצית כן תברכנו סלה, כי בישראל עמך בחרת ואותנו קידשת ויום המנוח הזה ויום ראש החדש הזה באהבה ובשמחה הנחלתנו.
אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו, קדשנו במצותיך, טהר לבינו בעבדך באמת, והנחילנו באהבה וברצון שבת קדשך, וישמחו בך אוהבי שמך.
וכתוב וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. [שמות לא]
ברוך אתה יי מקדש ישראל והשבת וראשי חדשים.
תאריך עברי: כו שבט תשפא
